מדוע ילדים שונאים כ"כ להפסיד

חיים שפיר

עד גיל 5-4 נמנעים ילדים ממשחקים תחרותיים ומתרכזים משחקי דמיון ותפקידים. הם אוהבים לשדרג את עצמם לדמויות גדולות מהם וליזום משחקים שבהם אנו נדרשים לשתף איתם פעולה. תמיד יהיו הם הגיבורים הראשיים בעלילה ואנו נלוהק כגיבורי משנה, כעוזריהם או כיריביהם
המובסים. לרוב אנחנו זורמים עם התפקיד שהוטל עלינו ומצייתים להוראות הבמאי. למשחקי דמיון אין מטרה מוגדרת, חוקיהם שרירותיים והם עשויים להשתנות במהלך המשחק. תכליתם היחידה היא רקמת היחסים המיוחדת שאינה בנמצא מחוץ לבועה. המשחק התחרותי, לעומת זאת, מתאפיין בחתירה למטרה שהדרכים אליה מוגבלות במערכת חוקים קשיחה. משחק תחרותי הוא 'משחק סכום אפס' – משמעותו היא שהרווח של המנצח הוא תמיד על חשבון הפסדו של האחר.

משחקי התחרות של ילדותנו הם מבחני המיון הראשונים שאנו עוברים בחיינו. הם חושפים אותנו לראשונה ליכולותינו מול אלו של האחרים, ומזמנים לנו חוויות ניצחון מרוממות נפש אבל גם כישלונות צורבים שאינם ניתנים להכחשה. ואם יבוא מי שיטען כי הניצחונות וההפסדים הם סמליים בלבד (שהרי מה ניתן לקנות במכולת עם כסף של מונופול? ומה בדיוק אפשר לעשות בחיים עם העובדה שנפטרתי מכל הקלפים בטאקי?), אומר רק שמשקלו של הניצחון אינו נובע מערכו החומרי אלא בעיקר מההערכה שהוא זוכה לה בחברה. ודי אם נזכיר כאן שהמנצחים במשחקים האולימפיים ביוון העתיקה זכו בזר עלי דפנה פשוט, אבל כבוד האֵלים שהתלווה אליו דבק בם לכל חייהם.

באופן אידיאלי, משחקי פנאי אמורים להיות 'שמורות טבע' ולהעניק הגנה מלאה לשחקנים מפני השלכותיהם על חייהם בבחינת: 'מה שקורה במשחק נשאר במשחק'. אולם במציאות לא ניתן להשיג הרמטיות שכזאת, ומכל משחק זולגת השפעה כזו או אחרת אל החיים האמיתיים. לזליגה הזאת אני קורא: 'ערך משתייר', משקלו של הערך המשתייר מוענק לו על ידי השחקנים והוא אינו קבוע. הוא שונה משחקן לשחקן ותלוי בגורמים רבים כמו הסכמה חברתית, מערכת היחסים בין המשתתפים, ביטחון עצמי, מצב רוח, וכן בעוצמת ההזדקקות לו. וילדים זקוקים מאוד לניצחונות, כי מאזן הניצחונות וההפסדים של שנותיהם הראשונות משרטט את קווי המתאר של זהותם העצמית. וכשזו עדיין מצומקת, כל ניצחון יקר ובעל ערך משתייר גבוה עד מאוד. ומכאן מצוקתם הגדולה של הזאטוטים.

בכל הזדמנות שבה אני משוחח על משחקים אני נדרש להתייחס לקושי של ילדים להתמודד עם הפסדים, ומתבקש להציע פתרונות. כממציא משחקים המכונים 'משפחתיים', יש לי אכן את: 
10 עצות זהב למשפחה המשחקת.

כל הזכויות שמורות למשחקים של חיים שפיר © 2020